אמיתי בן צבי

אחיו ספד לו: האח שלי אמיתי
שהיה קיים כל חיי
כאחי הגדול
איננו עוד, הכל תם.
שמונים שנות חיים עברו
ונותר רק העצב והזכרונות
של חיים ארוכים
ומעשים רבים.
כשנולדתי אימי קיוותה
ששלושת בנייה לא יגדלו
להיות חיילים,
כי כבר יהיה שלום.
למזלה היא כבר לא פה
לראות איך בנה הגדול
נרצח במיתתו
בבית שאותו הוא בנה.
אדם חי חמשה דורות,
הסבים והסבתות
וההורים הם שניים מלפני,
הילדים והנכדים
שני דורות אחרי.
כעת נותרו רק הזכרונות,
הסיפורים העצובים
והמהתלות המשמחות,
אך מי יספר?